המדריך הישראלי הראשון לבניית גלשנים-חלק ב'

חלק ב'-

אהלן חברים,
אז לאחר שבפעם הקודמת הבאנו את הגלשן למצב שבו הרוקר מוכן, הורדנו נפח משמעותי מאזור הזנב והחרטום וחתכנו את האוטליין, כעת אנחנו ניצבים בפני החלק השני של השייפ.

הקונקייב-

נתחיל מלשייף את הקונקייבים לתוך הגלשן.
קונקייבים זה תורה בפני עצמה שאותה אשמור לכתבה אחרת, אבל בקצרה אני אומר שבגלשן הנוכחי הכנסתי סינגל קונקיייב שעובר לדאבל קונקייב.
הרעיון מאחורי הקונקייב הוא בעצם לייצר מעין תעלה שרצה לאורך הגלשן ובהתאם לצורה שלו היא תספק לנו דרייב(האצה)/אחיזה/שחרור, בהתאם לקונקייב שיהיה.
סינגל טו דאבל קונקייב זה ללא ספק הקונקייב הנפוץ ביותר, הסינגל במרבית הגלשן נותן לנו דרייב מעולה וקצת אחיזה בעוד שהדאבל קונקייב, שמתחיל באזור החרבות הקדמיות
נותן לנו שחרור באזור הזנב ועל ידי כך יהיה לנו יותר קל לתמרן בביצועים.
את הקונקייב אני משייף בעזרת המקצוע החשמלי, מדובר במקצוע חשמלי מיוחד לבניית גלשנים שבעזרת ידית העומק

אני יכול להגיע ממינימום חיתוך למקסימום חיתוך רק בחצי סיבוב של הידית במקום חמישה סיבובים במקצוע חשמלי רגיל, מה שנותן לי בעצם לבצע את הדירוג של הקונקייב באחידות ותוך כדי תנועה.

הריילים-

לאחר שסיימנו עם הקונקייב נעבור לריילים, אולי השלב שלקח לי הכי הרבה זמן להתמקצע בו.
הטיפ שלי לחבר'ה המתחילים: קחו את הזמן ותפרקו את התהליך לגורמים.
הקושי בלהגיע לריילים טובים ומדויקים זו העובדה שאנחנו כבר לא 'חושבים' בקו ישר אלא לוקחים פרופיל של 90 מעלות ומעגלים אותו.
ברגע שממש נכתוב את הזוויות שבהם אנחנו משייפים יהיה לנו קל יותר להגיע לתוצאה הדרושה וכך גם נוכל לראות את התמונה המלאה.
ושוב אני אומר, לקחת את הזמן ובאמת לוודא שהכול סימטרי ומרגיש טוב בידיים.
לא לשכוח שהעיניים והידיים שלנו זה הכלי עבודה החשוב ביותר.

שיוף הריילים מתבצע בפועל על שיוף בכמה זוויות שונות, שנקראות בשפה המקצועית-Rail Bands (בעברית-כיפוף הרייל)
לאחר מכן, נלטש באופן ידני בעזרת נייר שיוף מיוחד שנקרא 'Screen' את כל הזוויות שחתכנו עם המקצוע, הסקרין הוא בעצם נייר שיוף גמיש שמתעגל לצורה עגולה ועל ידי כך הוא עוזר לנו להגיע לרייל עגול ויפה.

פינישים-

לאחר שלב הריילים אנחנו ניגש לשלב האחרון-הפינשים.
רגע לפני שנתחיל את השלב הסופי נעשה בדיקה סופית שכל הקווים מסתדרים לנו ואין "באמפים" או נקודות נמוכות למיניהם.
אם זה נראה טוב=זה גולש טוב.
לא לפחד להשתמש בידיים כדי לבדוק אם יש נקודות נמוכות או גבוהות.
לאחר מכן, נתחיל לשייף את הגלשן עם נייר שיוף עדין יותר שיוריד את השריטות שנוצרו מהניירות הליטוש הגסים יותר ולהבי המקצוע.
נוריד גם את שדרית העץ שבולטת מעל שאר פני השטח.

מה שנשאר לנו עכשיו זה לחרוץ את הפתחים של בתי החרב ולהתקינם.
במידה זה גלשן EPS (קלקר) נצטרך לאטום את גוש קצף בחומר דמוי שפכטל שיסגור את המרווחים הקטנים בין הכדוריות של הקלקר ועל ידי כך ימנע ספיגה יתרה של האפוקסי שיבוא בהמשך.

זהו! סיימנו עם השייפ, עכשיו זה יהיה הזמן המתאים ביותר לצבוע את הגלשן כיוון שהגלאס(הציפוי) שיבוא בהמשך, ישמור על הצביעה וימנע ממנו להתקלף.
בגלשן הנוכחי אנחנו נשתמש בבד פיברגלאס שכבר מודפסת עליו הגרפיקה לכן לא נצטרך להשתמש בצבע.

נתראה בשלב הבא!